אהבה זה לא רק ליום אחד, אהבה זה לכל הזמן לכל החיים לכל מקום ולכל אחד ואהבה במיוחד לעצמנו. כי אם אנחנו יכולים לאהוב את עצמנו אנחנו יכולים באותה מידה לאהוב אחרים. אם אין את זה אז הלב שגור ואז אי אפשר לאהוב מישהו אחר. כשאנחנו מדברים על אהבה אנחנו צריכים להתבונן פנימה ולראות כמה אני אוהבת את עצמי וכמה אני יכולה לתת לעצמי, מה אני יכולה לתת לעצמי באיזו מידה. כמה שאני נותנת לעצמי באותה מידה שאני נותנת לעצמי אני יכולה לתת גם לאחר. ככל שהלב נפתח הנתינה גם לעצמי וגם לאחרים הולכת וגדלה. לכן חג האהבה צריכה להיות בכל יום בשנה ולא ביום אחד. אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו שאנחנו צריכים לאהוב. אהבה זה ההפך מאנוכיות כי באנוכיות אני נותנת לעצמי יותר מאשר אני נותנת לאחרים. אנוכיות זה לא לשים דגש על מישהו אחר אלא לעצמי בלבד. אהבה עצמית זה לאהוב את עצמי בדיוק כפי שאני אוהבת את עצמי ולהיפך, לאהוב את האחרים כפי שאני אוהבת את עצמי. ואהבת לרעך כמוך זה לאהוב את האחר כפי שאני אוהבת את עצמי. אם אני לא אוהבת את עצמי אני לא יכול לאהוב גם אחרים. יש אנשים שחסומים בלב ולכן הם לא יכולים לאהוב וגם לא יכולים למשוך אליהם אהבה.
קרא עוד