14 Feb
14Feb

חג האהבה 14 בפברואר 2023

 שלום לכם יקירים היום אנחנו בחג האהבה 

אהבה זה לא רק ליום אחד, אהבה זה לכל הזמן לכל החיים לכל מקום ולכל אחד ואהבה במיוחד לעצמנו. כי אם אנחנו יכולים לאהוב את עצמנו אנחנו יכולים באותה מידה לאהוב אחרים. אם אין את זה אז הלב שגור ואז אי אפשר לאהוב מישהו אחר. כשאנחנו מדברים על אהבה אנחנו צריכים להתבונן פנימה ולראות כמה אני אוהבת את עצמי וכמה אני יכולה לתת לעצמי, מה אני יכולה לתת לעצמי באיזו מידה. כמה שאני נותנת לעצמי באותה מידה שאני נותנת לעצמי אני יכולה לתת גם לאחר. ככל שהלב נפתח הנתינה גם לעצמי וגם לאחרים הולכת וגדלה. לכן חג האהבה צריכה להיות בכל יום בשנה ולא ביום אחד. אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו שאנחנו צריכים לאהוב. אהבה זה ההפך מאנוכיות כי באנוכיות אני נותנת לעצמי יותר מאשר אני נותנת לאחרים. אנוכיות זה לא לשים דגש על מישהו אחר אלא לעצמי בלבד. אהבה עצמית זה לאהוב את עצמי בדיוק כפי שאני אוהבת את עצמי ולהיפך, לאהוב את האחרים כפי שאני אוהבת את עצמי. ואהבת לרעך כמוך זה לאהוב את האחר כפי שאני אוהבת את עצמי.  אם אני לא אוהבת את עצמי אני לא יכול לאהוב גם אחרים. יש אנשים שחסומים בלב ולכן הם לא יכולים לאהוב וגם לא יכולים למשוך אליהם אהבה. 

היקום בנוי לפי חוק המשיכה. אנחנו מושכים את מה שיש בתוכנו. אם יש בתוכנו שנאה נמשוך אנשים ששונאים אותנו. אם יש בתוכנו כעס נמשוך אנשים שכועסים עלינו אם יש בתוכנו פחד נמשוך אנשים שיפחידו אותנו. אנחנו מושכים את מה שיש לנו בפנים. ואם יש בתוכנו אהבה וביחוד אהבה לעצמנו נמשוך אלינו אנשים שאוהבים אותנו, ואז יהיו סביבנו אנשים אוהבים ותומכים ונהנה מהחיים. אומנם נולדנו לבד, כל אחד בזמן שלו, וגם כל אחד ימות בזמן שלו. כי יש לנו את התקופה של החיים בין לידה למוות שבה אנחנו מחליטים מה לעשות, איפה להיות, בתוך איזה אנרגיות נסתובב, איזה אנרגיה אני מכניסה לעצמי ומה אני מוציאה. אנחנו מוציאים את מה שיש לנו בפנים. אנחנו לא יכולים להוציא משהו שאין לנו. זה כמו מישהו שיש לו כסף בבנק הוא לא יכול להוציא יותר אלא אם כן הוא נכנס לחובות. אנחנו יכולים לתת מהיש ולא לתת מהאין. חג האהבה מזכיר לנו שאנחנו כל אחד ואחת מאיתנו הוא אהבה. גם אלוהים הוא אהבה. אלוהים הוא אהבה. כי כל מה שנברא בצלם הוא אהבה. ועלינו רק לקבל את זה להנות מזה ולאהוב אחד את השני. 

כשאנחנו אוהבים אנחנו נותנים וגם מקבלים. אם הלב פתוח אז אנחנו נותנים אז הלב פתוח גם לקבל. לפעמים באות בנות ואומרות שהן לא מוצאות אהבה ובן זוג. אני בודקת את האנרגיות שלהן ורואה שכל הצ'קרות חסומות. אז איך תקבלי אהבה כשאת חסומה, כי הפחד חוסם ואז אי אפשר לקבל אהבה. החסימה גורמת לזה שאנשים לא ניגשים ולא יוצרים קשר אוהב. כשהלב פתוח אז גם המילים שיוצאות מהפה הן אחרות מלאו אהבה וחמלה. כשהלב פתוח אז יש חסימה. ברגע שאין פחד וטראומות ישנות שחוסמות אז אנחנו יכולים להיפתח ואז האנרגיה זורמת והחיים נעשים קלים יותר. אין חסימות, טראומות, חששות, חרדות ופחדים – כל אלו מעכבים וחוסמים. והחסימות לא רק מהגלגול הזה אלא גם מגלגולים קודמים. בשחזור גלגולים אפשר לנקות את כל הטראומות, הפחדים, החששות, האירועים החוויות מכלל הגלגולים וברגע שמנקים אותם אז אין מה שיחסום. ואז אתם פתוחים ואז העולם נראה אחר. העולם הוא גן עדן. אנחנו יוצרים את החסימות החוויות הקשות ומושכים אותן לחיים שלנו. אי אפשר להאשים אף אחד. כשאתם מאשימים אתם מטילים את האחריות על מישהו אחר שלא יכול לעזור לכם. דבר ראשון להפסיק להאשים כי אף אחד לא אשם, גם לא אתם. ברגע שאתם חסומים אז אנרגיות שלכם חסומות, אז אפילו אם אתם עושים עבודה אנרגטית זה לא עוזר כי אתם חסומים ואז אתם עולים ויורדים כמו פרבולה. מתי אפשר להתקדם הלאה? 

אנחנו בתקופה מאוד מאתגרת גם של האנושות וגם של כדור הארץ שעובר שינויים מאוד דרסטיים. כל המרקם של כדור הארץ משתנה. השינוי של כדור הארץ משפיע עלינו כבני אדם. לכן גם אנחנו אמורים להשתנות כדי לזרום עם כדור הארץ כדי להמשיך את החיים על אדמות. ולא לעצור את החיים כאן. אנחנו צריכים לזרום. ברגע שאנחנו זורמים אנחנו עושים שינוי פנימי. אם אנחנו לא עושים שינוי פנימי אז אנחנו עומדים באותו מקום ואז החיים שלנו נגמרים. אנחנו לא רוצים שהחיים יגמרו, אנחנו רוצים לחיות עוד. אנחנו יכולים. ה DNA    שלנו בנוי עכשיו לחיות מעבר ל-120, 150 או 200 שנים. אנחנו בנויים לחיות הרבה שנים. זה המבנה המולקולרי שלנו. כל השנים סיפרו לנו סיפורים. סיפרו לנו שאנחנו לא יכולים לחיות יותר מ 120 שנה. אז זה לא נכון. אנחנו יכולים. אם נשנה את התודעה ונדע שנחיה יותר, אז זה יקרה. אנחנו יכולים גם לרפא את עצמנו כי הגוף שלנו בנוי כך שהוא מרפא את עצמו. הרקמות בנויות כך שהן מרפאות את עצמן. העצמות בנויות כך שהן מרפאות את עצמן. אם אתם שוברים עצם היא מתאחה בכמה חודשים. אתם הולכים לרופא כדי לקבע לכם את העצם ושם גבס והוא נותן לעצם להיות במנוחה ואז היא משחזרת את עצמי. כמו שהעצם משחזרת את עצמה וכל האברים הפנימיים משחזרים את עצמם, למשל אם מורידים חלק מהריאה היא משחזרת את עצמה, אם מורידים חלק מהכליה היא משחזרת את עציה. יש לנו בפנים את  היכולת לרפא את עצמנו. זה כמו אותה לטאה שאם מורידים לה זנב היא משחזרת לעצמה זנב חדש. אנחנו בנויים אותו דבר. לכן אם נשנה את התודעה שלנו אנחנו נדע ונבין ונאמין שאנחנו יכולים אז אנחנו נוכל.

 אנחנו צריכים לאהוב את עצמנו מספיק כדי לאהוב אחרים. זה תלוי מה אנחנו רוצים בחיים שלנו. האם אני רוצה אהבה בחיים שלי, שפע, זרימה, התשוב היא כן, לכן קודם כל אני צריכה לתת את זה לעצמי ואז משליכה את זה הלאה לאחרים. אנחנו לא חיים באי בודד. אנחנו חיים בתוך קהילה. המשפחה הקרובה, הרחוקה, הקהילה, העם, הארץ, היבשת, כדור הארץ וכו'. אנחנו קהילה. ואנחנו משפיעם אחד על השני לכן אנחנו יכולים גם להשפיע על כדור הארץ כפי שהוא משפיע עלינו. כדי לזרום אנחנו צריכים להתחבר לאהבה. ואהבה תמיד נמצאת בלב. יש לנו בתוך הלב בתוך המרחב של בין החזה יש שני צ'קרות לב. צ'קרת הלב האישית וצ'קרת הלב הרוחנית העבודה שלנו היא למזג אותן ולהפוך אותן לאחד. כשאנחנו ממזגים את שני הלבבות האלו אנחנו יוצרים חיבור בין גוף נפש ורוח. ואז החיבור שלנו לתדרים הגבוהים הרבה יותר פשוט. כי נהיה מחוברים ולא נצטרך את כל האנשים שמתקשרים ומחברים בין בני האדם לבין הממד הגבוה. כל המתקשרים, הרבנים, אנשי הדת בכל העולם, האדם לא יצטרך אותם כי הוא יהיה מחובר באופן טבעי לרבדים הגבוהים.

 מדיטציה

תעצמו עיניים ותתחברו לדופק הלב ולנשימה תדמיינו כדור אור לבן מעל הראש תכניסו אותו פנימה לתוך הגוף. כעת תתרכזו בצ'קרת הלב ותראו שיש שתי צ'קרות לב. צ'קרת הלב האישית שהיא בצבע ירוק צ'קרת הלב הקוסמית שהיא בצבע וורוד. תראו שלאט לאט אתם מחברים את שתיהן יחד והן הופכות להיות לצ'קרה אחת בצבע וורוד זוהר. כעת תראו שצ'קרת הלב מתחברת לכליות שלכם. הכליות הן בעצם האיבר שאוסף את הידע והמידע בגוף שלכם. הוא מסנן את הידע שאתם לא צריכים לתוך האדמה, ואת הידע שאתם כן צריכים ומתאים לתדר שלכם באותו זמן הכליות מחזירות ללב. והלב מעביר את זה לתוך כל הגוף. תדמיינו שאנרגיה נכנסת דרך הכתב ללב הקוסמי החדש, עוברת דרך הכליות שמסננות את הידע הזה ואז הידע חוזר לצ'קרת הלב ואז הלב מחזיר את הידע הזה לתוך האברים בגוף וכך אנחנו יודעים. הכליות מאוד חשובות בתוך הגוף\ לא רק לסנן את הפסולת והמים אלא גם לסנן את הידע שאנחנו קולטים מכל הסביבה. האנרגיות שנשארות בתוכנו אלו אנרגיות שאנחנו יכולים להכיל ולהשתמש בהן. מה שאנחנו לא יכולים להכיל נשטף הלאה מאיתנו. וכך אנחנו עושים שינוי. צ'קרת הלב היא המסננת של האהבה, של החמלה, של החסד.

 אז להתחבר לצ'קרת הלב זה הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות בחג האהבה. לתת אהבה לעצמנו, להכיל את עצמנו, לאהוב את עצמנו וכמובן גם לאהוב את האחרים. כשאנחנו נמצאים בתוך התדר של האהבה והחמלה אנחנו יכולים לעשות כל דיאלוג. כאשר האגו לא נמצא ומחבל לנו ברצונות שלנו אז זה קורה. כי יש שני רצונות יש רצון אלוהי שזה האמת, ויש הרצון של האגו שזה תדר מאוד נמוך יחד עם הפחד שמאוד זהים בתדר שלהם. אז מה שאנחנו רוצים זה להתחבר לאהבה הקוסמית ולתת לעצנו אהבה. כי מגיע לנו אהבה, מגיע לכל אחד ואחת מאיתנו אהבה מעצם זה שהוא נולד, מעצם זה שהוא ישנו, מעצם זה שהוא נושם. אתם לא צריכים לעשות שום דבר כדי לקבל אהבה, אתם צריכים רק להיות. בלי פחד, אגו, חששות, חשיבות עצמית, בלי טראומות ישנות פשוט להיות כפי שאלוהים הווה. 

שולחת לכם המון אהבה וחמלה 

וכך הוא

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.