מרגע בריאתו של העולם, כל בני האדם חשים בתוכם את הכמיהה למשהו אחר שונה וגבוה יותר. התחושה הזו מלווה את בני האדם במהלך כל החיים שלהם. לפעמים הכמיהה הזו מתממשת אבל ברוב המקרים זה לא קורה.
האנרגיה כל הזמן מזינה את בני האדם, בעלי החיים, האדמה, העצים וכל מה שיש. קיימת סינכרוניזציה ופוטוסינטזה בכל התחומים ובכל המקומות.
בשלושים השנים האחרונות יש תאוצה בעוצמה ובתדירות של אנרגיות שמגיעות ממקומות שונים ורבים יותר ביקום. לכן זה גורם לתחושה של רצון עז אצל מרבית בני האדם להתפתח ולצמוח. יותר ויותר בני אדם לומדים ועושים שינוי פנימי מאוד עמוק אבל מרגישים שעדיין לא הגיעו ליעד. ומצד שני אינם יודעים בוודאות מהו היעד והתחושה קיימת בכל מקרה.
התחושה שיש עוד לאן להתפתח ולהגיע היא תחושה פנימית עמוקה שכל אחד ואחת מכם חש בימים אלו. זה מפני שהאנרגיות שמגיעות בתקופה הזו לכדור הארץ מאוד עוצמתיות ומאלצות אתכם להשתנות. אבל מאחר שמצד אחד יש את האנרגיות העוצמתיות שיורדות ומצד שני יש את ההתנגדות שלכם כבני אדם לעשות שינוי. ולכן אתם חווים כאבים, מחלות, תאונות וחוסר סיפוק גדול. למה הדבר דומה? זה כאילו שאתם אוחזים משני קצוות חבל אחד ומנסים למשוך לשני הכיוונים בבת אחת. יקרה אחד משני הדברים: או שהחבל יקרע או שצד אחד יגבר על האחר. בכל מקרה לא תגיעו להרמוניה בתוככם.
ההתנגדות שלכם לשינוי מובנית בתוך הDNA שלכם. והיא מתחילה בפחד. אתם פוחדים לעשות שינוי מפני שאתם רגילים לעשות דברים מסוימים ועושים אותם באותה צורה כל הזמן שוב ושוב. קשה לכם לצאת מאזור הנוחות שלכם. אתם אומרים לעצמכם: "את זה אני מכיר/ה ועושה זמן רב ולכן אמשיך כך". אבל כאשר אתם נשארים באזור הנוחות אינכם לומדים דברים חדשים על עצמכם ונתקלים באותה אבן שוב ושוב שמפילה אתכם בלי סוף.
אז מתי תתחילו ללמוד באמת? כאשר תרפו ותתנו לאנרגיות לקחת אתכם. כאשר תפרשו ידיים לצדדים ותתנו לכנפיים שלכם להיפתח. כאשר תתנו לעצמכם ללמוד את מה שיש בפנים. כאשר תיפתחו ותתנו לידע לזרום החוצה. כאשר תאמינו בעצמכם. כאשר תאמרו: "רוצה אני". וכאשר תאמרו "הנני".
כאשר אתם אומרים "הנני" אז אתם משילים מעליכם את כל ההתנגדויות והקליפות של האגו וגם את הקליפות של הפחד.
האגו והפחד הן שתי אנרגיות מאוד דומיננטיות בתוככם. אלו האנרגיות שמלוות אתכם במהלך כל החיים ומנתבות את עולמכם. כל העולם שלכם מלא באנרגיות של פחד ואגו. לכן אתם לא מתקדמים לשום מקום. אתם נשארים במקום אחד ונובלים לאט לאט כמו פרח שלא מקבל מים.
חישבו לרגע מה קורה למים שעומדים במקום אחד זמן רב? נוצרת ביצה. ומה שי בתוך הביצה? מערבולת מאחר שהמים עומדים זמן רב ונוטים לזרום ואז נוצרת מערבולת. ומה קורה כאשר אתם מתקרבים לביצה? יש סכנה שהמערבולת תסחוף אתכם פנימה. ומזה אתם פוחדים.
אז תפרשו ידיים לצדדים ותצעקו בקול גדול: "אני הנני, אני עושה שינוי מתוך פתיחות,
אני משתנה בשמחה, אני משיל מעלי כל התנגדות לשינוי".
וכך הוא