נמצאים איתנו יהווה מאסטר מטטרון המלאכים מיכאל אוריאל רפאל גבריאל
ישויות האור ישוע
אנחנו מברכים אתכם באשר הינכם. אתם מבורכים אתם מבורכים אתם מבורכים.
היהודים מציינים יום אחד בשנה שהוא יום הסליחה. זהו יום הכיפורים. הסליחה היא קודם כל כלפי עצמכם. אתם חיים את החיים שהם בעצם אוסף של חוויות. ואתם שופטים ומבקרים את החויות האלו ונותנים להם סימנים ודרגות. יש חוויות שאתם אוהבים ומפרגנים להם ויש חוויות שאתם לא אוהבים. ואתם מחלקים את החוויות לקלות ולקשות. החוויות הקשות שאתם חווים אתם מקבלים אותם כטראומות. ואז עוד יותר קשה לכם להתמודד איתם. מה גם שהאנשים שמחוברים לחוויות האלו אתם גם שופטים ומבקרים אותם ואתם לא מוכנים לסלוח להם ולא מוכנים לסלוח גם לעצמכם. האנרגיות האלו שאתם מכניסים לתוך החיים והגוף שלכם הם אנרגיות שאוכלות אותכם מבפנים. אוכלות את הבשר החי מבפנים. ואז אתם חווים כאבים מחלות וזה יכול להגיע עד מוות. והכל בגלל שאתם לא הייתם מוכנים לסלוח.
אז מה עוצר אתכם מלסלוח לעצמכם או לאנשים אחרים? מה שעוצר אתכם זה האגו. האגו אומר לכם "מה פתאום שאסלח לאדם זה הרי אני כך וכך ומה הוא בכלל". המצב הזה גורם לכם להעצים את האגו והחשיבות העצמית וליצור חסימה או מחסום ביניכם לבין האדם שמולכם או ביניכם לבין עצמכם. חוסר הסליחה גורמת לכם לאבד את עצמכם לדרת. היא מביאה אתכם למקומות קשים. ואז אתם חווים את החיים שלכם מתוך חוויות קשורת. אז מה אתם צריכים לעשות כדי לסלוח?
כדי לסלוח אתם צריכים לעשות כמה דברים: א. להבין שפגעתם במישהו אחר כי אם לא הייתם פוגעים בו הוא לא היה פוגע בכם בחזרה. החיים הם כמו בומרנג, כמו מטוטלת וכל הזמן המטוטלת חוזרת אליכם בעוצמה גדולה יותר ואז אתם חוטפים ביקורת כעס שנאה קינאה וכיוצא בזה. אבל ברגע שאתם מוכנים לסלוח אתם מוכנים גם לוותר על כל הרגשות האלו. ואז הסליחה היא מאוד פשוטה. פשוט להגיד אני סולח לך.
יש אדם אחד מהוואי שאומר לאנשים ארבעה משפטים בנוגע לכל דבר שקורה. ד"ר לן והוא קורא לזה האופונופונו: אני אוהב אותך אני מצטער בבקשה תסלח לי תודה לך.
כאשר אתם סולחים אתם משילים את הרגשות האלו כמו שנחש משיל את העור שלו או כמו שמשילים משקולת. כאשר המשקולות האלו נופלות אתם מרגישים קלים ויכולים לעלות כמה שאתם יכולים. כאשר אתם מוכנים לסלוח אז אתם משנים את היחס שלכם לאנשים אחרים ואת היחס שלהם אליכם ואתם מוכנים להיפתח, לפתוח את הלב. כי רק כאשר אתם פותחים את הלב אתם יכולים לפגוש את האדם שמולכם מלב אל לב ולהתחבר איתו. כי מאוד קשה להתחבר דרך השכל כי השכל מתעתע בכם ומספר לכם סיפורים מכניס לכם פחדים ומעצים לכם את האגו. ברגע שאתם שמים את השכל בצד ומתחברים דרך הלב הרבה יותר קל לכם לסלוח אפילו שהשכל אומר לכם שהאדם הזה פגע בכם. כל דבר שאתם עושים לאדם אחר אם זה טוב או רע כל דבר זוהי קארמה שנוצרה ביניכם לבינו או לבינה. זה משהו שאתם אמורים ללמוד. זהו שיעור. תתייחסו לכל דבר שאתם חווים במהלך החיים כשיעור או חוויה. אם אתם מבינים ומקבלים את זה שמשהאדם שמולכם עשה לכם הוא חוויה שאתם צריכים ללמוד ממנה, כי ברגע שתדעו אז החוויה הזאת תעלם ואז הסליחה תהיה מובנת מאליה כי תפסיקו לאגור את האנרגיות הקשות והשכל לא אומר לכם שאתם צריכים לנקום. זה לא יהיה בכלל כאופציה
הסליחה היא כורח המציאות. יש אנשים שחושבים שאתם יבקשו סליחה אז זה מוריד מערכם. להיפך, אדם שמבקש סליחה זה אדם משכמו ומעלה. אדם דגול, אדם מודע עם תודעה מאוד גבוהה, עם ידיעה שאתם הוא מבקש סליחה הוא משחרר את התלות באדם שמולו. כי אם לא מבקשים סליחה אז שני האנשים האלו מחוברים להרבה מאוד שנים יחד וגם להרבה גלגולים. אם אתם רוצים להתנתק מאדם שהציק לכם או עשה לכם משהו רע אתם חייבים לסלוח לו. לסלוח מהלב מבפנים ולא רק לומר את המילה.
היום נעשה את תרגיל הסליחה.
נעצום עיניים ונתרכז בדופק הלב ובנשימה. תדמיינו כדור אור מעל האור ותכניסו אותו פנימה ותתמלאו באור לבן.
תדמיינו את האדם שלא הייתם מוכנים לסלוח לו לעולם. תדמיינו אותו מולכם. תדמיינו אותו בתוך אור ותגידו לו שלוש פעמים אני סולח לך ומשחרר אותך באהבה. תראו אותו מסתובב ומתרחק. אתם יכולים לעשות את זה אחד על אחד עם הרבה אנשים.
כעת תדמיינו שאתם נכנסים לתוך מרכבה של אור בצבע כחול. מרכבה זה שתי פירמידות הפוכות שלובות זו בזו אחת עם קודקוד כלפי מעלה והשנייה עם קודקוד כלפי מטה. ואתם יושבים בתוכה.
תראו שהמרכבה מתחילה להסתחר ולהסתובב ואתם עולים גבוה וגבוה.
אתם ממשיכים לעלות בממדים. עולים ועולים ועולים ותראו שהמרכבה כל הזמן מסתובבת סביב עצמה ועולה בתוך עמוד של אור אינסופי.
תראו שהמרכבה נעצרת והדלת נפתחת ואתם יוצאים לתוך גלקסיה שכולה אור טורקיז. מקדמות אתם ישויות בצבע טורקיז. הן מקבלות את פניכם ואתם הולכים אחריהם ומגיעים לאגם מאוד גדול ורחב ועמוק. והמים שלו הם בצבע טורקיז, צבע של הסליחה. ואתם מתבקשים על ידי הישויות להיכנס לתוך המים.
אתם נכנסים לתוך המים בצבע טורקיז ומתחילים לשחות ולצלול לעומק. שוחים ושוחים ותראו שהאגם הופך לים ענק ים של אנרגיה בצבע טורקיז. והים הופך לאוקיאנוס הנצח. ובתוך אוקיאנוס הנצח אתם הופכים לדולפין.
תראו שהדולפין שזה אתם, צולל לעומק ומשיל מעליו קליפה כמו נחש במשיל את העור שלו. הקליפה הזאת נשלחת אל הקרקעית. ומתוכה יוצא דולפין בצבע טורקיז שממש משתלב יחד עם המים.
ואתם ממשיכים לשחות בתוך אוקיאנוס הנצח בצבע טורקיז אוקיאנוס הסליחה ואתם מרגישים שנולדתם מחדש בתוך האנרגיה הזאת של הסליחה.
כאשר אתם עולים מעל פני המים אתם רואים מרחוק את האור האינסופי ואתם שוחים לקראת האור על מנת להתמזג איתו על מנת להיות לאחד עם אור האינסוף.
ישויות האור בצבע טורקיז עדיין ממתינות לכם על שפת האגם ואתם יוצאים מהמים כישויות שקופות בצבע טורקיז בהיר. ואתם מרגישים שנולדתם מחדש לתוך עולם חדש.
ישויות האור מלוות אתכם אל המרכבה שלכם. אתם נכנסים לתוך המרכבה והמרכבה מתחילה להסתובב ולהסתחרר ולחזור באותה דרך. המכבה נכנסת לתוך עמוד האור ומסתחררת ומתחילה לאט לאט לחזור לכאן ועכשיו.
המרכבה עדיין סביבכם ואתם מרגישים אותה כאשר אתם יושבים על הכיסא אתם מרגישים את הגוף שלכם ומאזינים לנשימה שלכם.
אתם יכולים להיות עוד מעט קט בתוך האנרגיה הזאת וליהנות מהשלווה הרוגע
בכל פעם שאתם מרגישים שאתם לא מוכנים לסלוח למישהו תעשו את המדיטציה הזאת על מנת להחזיר את עצמכם למרכז. כאשר אתם במרכז אז אתם יכולים להבין בין עיקר לתפל ולנתב את החיים שלכם למקומות הנכונים.
תהיו מודעים לאנרגיה שלכם, למחשבות שלכם, למקומות שאתם הולכים אליהם, תשאלו את עצמכם "האם המקום הזה תורם לי או להיפך שואב אותי?" שימו לב מאיפה אתם שואבים את האנרגיה שלכם ולמי אתם נותנים אותה.
תאהבו את עצמכם כפי שאתם תאהבו את מי שאתם תאהבו את מה שאתם עושים תבינו שהחיים הם כמו פראבולה יש עליות וירידות ותמצאו את האיזון בין הדברים. כאשר אתם נמצאים באיזון פנימי כאשר יש סדר בתוככם אז גם בחוץ הסדר בא לידי ביטוי. כי הכל בסדר. בכל דבר יש סדר. הכל בסדר הנכון. כל דבר שקורה לא קורה סתם. כל חוויה היא שיעור ולכל שיעור יש מוסר השכל ולכל מוסר השכל יש אמון. לכן מכל חוויה אתם צריכים לשאול את עצמכם מה אני צריך ללמוד מהחוויה הזו מה האדם הזה מלמד אותי האנשים שהכי קשה לנו איתם הם המורים הכי טובים שלנו. כי הם מראים לנו על מה לעבוד על מנת לעשות שינוי. במקום לכעוס עליהם עלינו לאהוב אותם להגיד להם תודה.
וכך הוא