פחד מוות
20.3.2020
שלום וברוכים הבאים
היום נדבר על פחד מוות. מדברים הרבה מאוד כמה מתים יהיו בתקופה הקרובה מווירוס הקורונה כמה בסין ספרד ואיטליה וכו'. הטבע האנושי זה להיכנס לפחד פניקה וחשש.
הדלאי למה אמר שאדם חי כאילו לא ימות לעולם והוא מת כאילו לא חי. הנשמה בעצם חיה לנצח ומחליפה גוף בכל גלגול. האדם הוא חי מבחינה אנרגטית ורוחנית לנצח. אם אנחנו רוצים לחיות בעולם הזה צריכים להבין מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים. הנושא של המוות לא קיים בעולם הרוחני ואנחנו בנויים משני חלקים אחד פיזי – מה שאנו חווים בחיי היום יום והחלק הרוחני שבדרך כלל לא מודעים אליו. החלק הרוחני אנחנו נפגשים אתו הרבה פעמים בחלומות אינטואיציה מקריות דברים שאינם ממשיים ומתעלמים מזה.
אנחנו בתקופה הזאת הגענו למצב שאנחנו צורכים יותר מידי יותר ממה שאנחנו צריכים. הנושא של הפחד מוות זה בגלל שאנחנו לא חיים באמת. אנחנו מרגישים שאנחנו חיים אבל לא באמת. אנחנו חיים ללא ממשות ללא עתיד. אנחנו חושבים שאם הולכים לעבודה ויוצאים בערב זה מהות החיים. לחיים יש משמעות השאלה מהי משמעות החיים עבור כל אחד מבני האדם. לכל אחד יש משמעות אחרת על החיים ולא תמיד הוא מממש אות. אנחנו חיים בעולם שהוא על פני השטח. ואחנו חיים על הגבול ולא מבינים את המשמעות של החיים שלנו אפילו. החיים הרדודים האלו מביאים אותנו למצב של חוסר אונים, חוסר מעש, ואז התרחקנו אחד מהשני. הקורונה באה אלינו להראות לנו את זה. זה כאילו מישהו מגדיל לנו את התמונה פי מיליארד. הנגיף של הקורונה הוא סוג של קריאת השקמה או מראה שלנו. כי כל מה שאנחנו עושים כל מה שאנחנו יוצרים בתוכנו אנחנו משדרים החוצה אם זה במעשים או במחשבות או בהתנהגויות מול אנשים אחרים אנחנו מוציאים את הרגשות המחשבות והריבים ומשדרים את זה החוצה וזה חוזר אלינו פי 10 כמו בומרנג. לחשוב מחשבות חיוביות זה להוציא החוצה דברים חיוביים כדי שהחיובי הזה יכנס חזרה לתוכנו. בשנים האחרונות לקחנו יותר מידי משאבים מאמא אדמה. שאבנו הרבה מאוד נפט מתוכה, באוסטרליה מקומות ענקיים נשרפים. אמא אדמה מגיבה. האדמה היא ישות חיה ונושמת. יש לב שדופק כל הזמן, יש לה רגשות, היא יודעת שומעת סופגת המון אנרגיה שלילית מבני האדם. הווירוס הזה הוא קריאת השכמה כדי שלא נחריב את עצמנו. כמעט כל המטוסים התקרקעו ואין זיהום אויר, אין רעש, שום דבר לא מוציא אותנו מהמרכז שלנו. כשאנחנו מסתכלים על מה שלושה שבועות שאנשים לא יצאו לרחובות מה קרה מאז.
הקורונה זה סוג של מתנה שהאנושות קיבלה. זה לא משהו שהתפרץ אחד אלא התפשט בכל העולם וכולם מתמודדים עם המצב של הקורונה. תראו מה קורה במדינה הקטנה שלנו. פתאום הפסקנו להתווכח להתלונן לצעוק ולשנוא והתחלנו לפתוח את הלב ולעזור לשכנים לחברים ולאנשים. הרבה אנשים פתחו את הלב שלהם ורצונם לתת ולשתף להיות שייך. כל הדברים האלו מתגברים מעם זה שאנחנו אין לנו לאן להוציא את הרגשות והמשאבים. פתאום הכל נעצר. איך אני יכול לעזור לשכן לחבר או לכל אחד אחר. הקורונה היא מתנה לאנושות. נכון שאנשים ימותו, הרבה אנשים היו מתים בין כך וכך. בעצם אין מוות. האנשים שמתים עדיין חיים בצורה אחרת בצורה שונה. כשאדם נפטר החלק הרוחני, כלומר הישות יוצאת מהגוף. מה שמתכלה זה הגוף עצמו הפיזי. האנרגיה נשארת לנצח לכן היא הווה, היא אנרגיה אלוהית ששייכת לרבדים עליונים. האנרגיה רצתה לחוות את האדם ולכן לקחה גוף והשתמשה בו כמשהו שהיא יכולה להתהלך על פני האדמה. כך היא חווה את האדם כפי שהוא. הישויות עומדות בתור כדי לבוא ולהיכנס לתוך גוף. בשבילם זה כמו מתנה. הן רוצות לחוות. החוויה הזאת שהם חווים על פני כדור הארץ ולאחר מכן לוקחים את החוויות האלו זה נותן להם אפשרות להתקדם מבחינה רוחנית וכך הם יכולים לחוות את היקום.
הפחד מוות שנמצא אצל האנשים הוא לא אמיתי כי אין באמת מוות. אם נבין שהמוות הוא לא אמיתי ולא קיים אז נקבל את המוות כמו שאנו מקבלים את הלידה. כשתינוק נולד אנחנו שמחים אבל כשאדם נפטר אנחנו בוכים. למעלה שמחים כי זה להיוולד מחדש במקום אחר. כשגומרים את החיים שלהם כאן הם מתחילים את החיים שלהם בעולם אחר.
כשאנחנו מקבלים את המוות כפי שהוא אנחנו צריכים קבלה והכלה. ברגע שאנחנו מקבלים את המוות אני יודע שיבוא יום בעתיד שזה יקרה, אני לא יודעת מתי או איך אבל אני מוכנה לזה וכשזה קורה אני מוכנה לזה ואז אני עוברת את התעלה הזאת של המעבר בצורה רכה רגועה וזורמת. זהו חלק מהזרימה. גם למוות צריכים להתכונן.
אני מלווה אנשים שעומדים למות. מדהים לראות איך אנשים ברגע שהם מקבלים את זה האור שלהם נהיה רך, הם מלאים שלווה רוגע וחמלה. ואתה לא יכול לא להיות בחמלה כלפיהם. מוות זה לא דבר רע. מכל ההיסטוריה שלנו כעם יהודי אחרי השואה והמלחמות הרבות\ אנחנו דור שני או שלישי אחרי השואה עדיין יש לנו את הפחד הזה מהמוות. לעם היהודי במיוחד יש את הפחד הזה כי עברנו שואה מאוד טראומתית והרבה מלחמות שאנשים נהרגו ומתו וראינו את ההלוויות כל הזמן. הפחד הוא מאוד טבעי. זה בסדר לפחד, זה טבעי. זה תכונה טובה שאנחנו פוחדים. אם לא היינו פוחדים היינו כולנו קופצים מקומה 10. אבל אם הפחד הופך לחרדה אז אנחנו הופכים להיות מנוטרלים, וזה הופך אותנו למשותקים. פחד מוות זה לא דבר רע. זה המשך של החיים וצריך לקבל אותו כפי שהוא. אנחנו יודעים שזה יקרה מתי שהוא לכל בני האדם בעולם, כל אחד בזמן שלו ובאנרגיות שלו ומתי שהוא מוכן לזה. והכל כבר קרה. ועל זה נדבר בפעם אחרת. כי כל מה שאנחנו עוברים וחווים באופן אישי וגלובאלי כבר קרה בעולם הרוחני. זה קצת מבלבל אני יודעת אבל נדבר על זה בפעם אחרת.
מדיטציה
נעצום עיניים ונתרכז בדופק הלב ובנשימה. דופק הלב מחבר אותנו לגוף שלנו והנשימה מחברת אותנו לנשמה. תנשמו מהאף לתוך הבטן ותנשפו החוצה מהפה מספר פעמים. תנשמו מהאף ארבע שניות ותנשפו מהפה ארבע שניות. תרגישו איך הגוף שלכם מתחיל להירגע וסף הפחד והחרדה יורד ואתם מרגישים נינוחים ושלווים.
כעת תדמיינו את רגע המוות שלכם. אל תחשבו מתי זה יקרה ואיך זה לא מעניין כרגע. תראו שמסביב לכם יש הרבה מאוד ישויות אור ומלאכים שעוזרים לכם לעשות את השלב הזה של הניתוק. והם מחכים לכם בשמחה כדי ללוות אתכם למקום אחר. רק תראו את זה תתבוננו אל תלכו לשם עדיין לא הגיע הזמן שלכם. אבל תרגישו את הרגע הזה את הרוגע השלווה והקבלה. כי ברגע שאתם מקבלים את זה אתם מפסיקים להילחם ואז אתם נרגעים. כי אין כבר על מה להילחם. תרגישו את הרוגע והשלווה והנינוחות את הקבלה את ההכלה. כעת אתם מבינים שזה בסדר שזה חלק מהחיים. הלידה זה חלק מהחיים וגם המוות זה חלק מהחיים.
כעת כשאתם מרגישים את השלווה הרוגע ההכלה והקבלה אתם יכולים לחזור לתוך הגוף שלכם תרגישו שאתם יושבים על הכיסא לנשום עמוק להרגיש את הגוף אתם יכולים לגעת בגוף לשים ידיים על הלב לנשום עמוק לתוך הבטן נשימות עמוקות להרגיש את השלווה הפנימית,
לאט לאט אתם יכולים לפקוח עיניים. עכשיו כשאתם מכילים את זה ומקבלים את המוות שלכם שיהיה אי פעם מתי שהוא בעתיד אתם לא תפחדו יותר מהמוות. לא יהיה פחד מחולי, לא יהיה לכם פחד מהקורונה, כי מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות? אתם תמותו. אתם קיבלתם שאתם תמותו אי פעם בעתיד. כי כאשר אתם מקבלים את זה אז זה כבר לא מפחיד אתכם יותר.
תהיו בשמחה ובאושר.
תודה רבה
וכך הוא